באוקטובר 2020 קיבלה ממשלת ישראל את הצעתו של משרד האנרגיה לגבי היעד של היקף השימוש באנרגיות מתחדשות: 30%, עד שנת 2030. מדובר ביעד סביר עד צנוע בהשוואה למדינות אחרות בעולם, ובפרט כשכולנו כבר מודעים היטב לנזקים החמורים מאוד של השימוש בפחם ובגז לצורך ייצור חשמל.
כמו כן כדאי לקחת בחשבון את הכישלון בהגעה ליעד הקודם שהציבה לעצמה ממשלת ישראל, 10% בשנת 2020. למעשה, עקב הדשדוש של ממשלות ישראל בעשור החולף, האחריות מוטלת בעיקר על הציבור ועל יזמים שונים. מי שכבר נרתמה במלוא הכוח לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות וניצולן באופן היעיל ביותר היא חברת אורמש.
מה קורה אחרי שהשמש שוקעת?
ישראל היא מדינה שטופת שמש, כולל בחלק גדול מאוד מימות החורף. בהתאם אפשר היה לצפות שהנתח של אנרגיה סולארית יהיה גבוה, מה גם שעלות ההקמה של המערכות הפוטו-וולטאיות שממירות שמש לחשמל צנחה עם השנים (מבערך 10 דולר לוואט ב-2008 לכ-20 סנט ב-2021, כלומר ירידה של פי 50!).
מעבר לרגולציה שלא התעדכנה מהר מספיק, החסם העיקרי בפני חשמל מהשמש הוא הצורך באנרגיה זמינה 24/7 – בעוד השמש שוקעת בשלב מסוים של היממה. פתרון יעיל לבעיה זו יאפשר עליית מדרגה משמעותית בתחום, לטובת כולנו.
אגירת חשמל מהשמש
אורמש, שפועלת בתחום המערכות הסולאריות כבר מאז 2008 ובהתאם מהווה את אחת החברות שמובילות את עולם האנרגיות המתחדשות בישראל, מפתחת פתרונות חדשניים לאגירה של החשמל שמפיקים התאים הפוטו-וולטאיים.
האגירה מתבצעת בתוך כל מערכת סולארית בפני עצמה, כך שהניצול של האנרגיה המתחדשת מרבי וגם היעילות גבוהה במיוחד.
איפה פועלת אורמש?
רן ליפציגר מנכ"ל אורמש מעריך שבשנים הקרובות נראה גאות של ממש בהתקנת מערכות סולאריות. החברה פועלת גם בארץ וגם בעולם, ומתקינה את המערכות היעילות שלה על גגות בשטח של למעלה מ-1,000 מ"ר – הן במגזר התעשייתי, הן במגזר החקלאי והן במגזר המוניציפלי. בכל מקום שבו מותקנת מערכת כזו היא מספקת את צרכי החשמל של המבנה ובנוסף מאפשרת לבעלי המבנה למכור חשמל לחברת החשמל ברווח נאה. רווח נוסף, משמעותי אף הוא, הוא התרומה לצמצום זיהום האוויר.
