שוק ההון הוא עולם מורכב, ועבור מי שאינו מתמצא בתחום הוא אף עלול להפוך לג'ונגל מסוכן. הפתרון עבור רובנו היא להשקיע את הכסף שאנחנו רוצים שיעבוד בשבילנו דרך אנשי מקצוע מנוסים ומיומנים שעובדים בבתי השקעות או קרנות נאמנות, ובעצם מנהלים עבורנו את הכסף.
אבל גם אנשי המקצוע הטובים ביותר יתקשו לייצר תשואה נאה כשהשוק נמצא בירידה. מגבלה נוספת היא שקשה עד בלתי אפשרי להגיע לתשואה גבוהה תוך זמן קצר יחסית, כך שבדרך אל קבלת רווחים משמעותיים דרך השקעה בשוק ההון באפיקים הסטנדרטיים נדרשת סבלנות רבה.
קרנות גידור הן המכשיר הפיננסי המומלץ למי שמוכן להסתכן – וחשוב להדגיש: קרן גידור מתאפיינת ברמת סיכון גבוהה יותר ביחס לקרנות נאמנות סטנדרטיות – ורוצה להרוויח גם כשהשוק במגמת ירידה כמו גם לזכות בתשואות גבוהות מהרגיל.
תור הזהב של קרנות הגידור
קרנות גידור הן חלק משוק ההון מזה עשרות שנים, וליתר דיוק מאז 1949, כשהכלכלה העולמית החלה את מסע ההתאוששות שלה לאחר מלחמת העולם השנייה.
מי שהמציא את הקונספט, ותרם לו גם את השם, היה עיתונאי אמריקאי בשם אלפרד וינסלו שעבד במגזין "פורצ'ן" והגה את הרעיון שמאפשר להרוויח בשוק ההון גם כשהוא במגמת ירידה.
תור הזהב של הקרנות מהסוג הזה, שהציגו תשואות נאות כבר בשנים הראשונות להקמתן, היה שנות ה-60 של המאה העשרים. באותה תקופה ארה"ב חוותה משברים עמוקים (רצח קנדי, מלחמת וייטנאם, משבר הטילים ועוד) שבאו לידי ביטוי גם בשוק ההון ורבים וטובים הפסידו בו סכומי כסף בלתי מבוטלים – אך לא מי שהשקיע בקרנות גידור, שהמשיכו להציג תשואות מרשימות. אחד המנהלים הבולטים של קרנות מסוג זה באותם ימים היה איל ההון המפורסם ג'ורג' סורוס, שגם בהמשך הדרך השכיל לזהות מגמות (כולל שליליות) מבעוד מועד ולהרוויח סכומי עתק בזכות יכולת זו.
איך לצמצם את הסיכון שטמון בכל קרן גידור?
גם לאחר שנות ה-60 הקונספט של קרן גידור המשיך לצבור אוהדים ובמקביל להתפתח, לא מעט בזכות טכנולוגיות חדשניות שמעניקות יכולות חיזוי טובות יותר לאנשי המקצוע המועסקים באותן קרנות.
כאמור בכל השקעה במסגרת קרן גידור טמון גם סיכון מסוים, וכדי למזער זאת כדאי לבחון היטב את ביצועי כל קרן לאורך פרק זמן ממושך ככל האפשר.
